חג המולד בבולגריה הוא זמן בעל משמעות רוחנית עמוקה וחגיגה משמחת. כמדינה אורתודוקסית, משופעות מסורות חג המולד של בולגריה במנהגים דתיים, אך הן גם משקפות את המורשת התרבותית העשירה של האומה. תקופת החגים, המכונה *קולדה*, היא שילוב של טקסים עתיקים, אמונות נוצריות ומנהגים מודרניים היוצרים חוויה ייחודית ומחממת לב. חג המולד בבולגריה הוא שטיח יפהפה של מסורת, אמונה וקהילה. זהu הזמן שבו מתכנסות משפחות כדי לכבד את מורשתן, לחגוג את אמונתן ולחלוק את שמחת העונה. בין אם בכפר קטן או בעיר שוקקת חיים, רוח חג המולד בבולגריה חיה עם הכנסת אורחים ותחושה עמוקה של חיבור לעבר ותקווה לעתיד.
עונת חג המולד בבולגריה מתחילה בתקופת צום המכונה צום המולד ונמשכת עד ערב חג המולד ב- 24 בדצמבר. במהלך תקופה זו נמנעים נוצרים בולגרים אורתודוכסים רבים מבשר, מוצרי חלב ומזונות אחרים המבוססים על בעלי חיים. הצום הוא לא רק דרך לטהר את הגוף והנשמה אלא גם אמצעי להתכונן רוחנית להולדת המשיח.
ערב חג המולד, או "באדני וצ'ר", הוא אחד הימים המשמעותיים ביותר בחגיגת חג המולד הבולגרית. זהו זמן למפגשים משפחתיים והערב נמצא בסימן ארוחת ערב מיוחדת שהיא חגיגית וסמלית כאחד. הארוחה מורכבת באופן מסורתי ממספר אי זוגי של מנות, בדרך כלל שבע, תשע או אחת עשרה - כל אחת מייצגת היבט מסוים של החיים או המחזור החקלאי. המנות כולן ללא בשר - משקפות את הצום המתמשך וכוללות בדרך כלל שעועית, פלפלים ממולאים עם אורז, עלי כרוב ממולאים באורז, פירות יבשים, אגוזים ו- "פיטקה" - לחם עגול עם מטבע חבוי בפנים. מי שמוצא את המטבע בפרוסת הלחם שלו, מאמינים שיהיה לו מזל טוב בשנה הקרובה. שום, דבש ואגוזי מלך גם הם חלק בלתי נפרד מהארוחה והם מסמלים הגנה, מתיקות ושגשוג. לפני תחילת הארוחה מקיימת המשפחה טקס שבו בן הבית הבכור שובר את הפיטקה ונותן לכל אחד חתיכה, מאחל לו בריאות ואושר. השולחן ערוך כשמתחת למפת השולחן מפזרים קש המסמל את האבוס שבו נולד ישו ונר דולק כדי לסמן את אורו של ישו.
לאחר הארוחה נהוג להשאיר את השולחן כפי שהוא למשך הלילה, כשכל הכלים עדיין עליו. הדבר נעשה מתוך אמונה שרוחות בני המשפחה שנפטרו יבואו ליהנות מהסעודה.
אחת המסורות האהובות ביותר של חג המולד בבולגריה היא שירת מזמורים - "קולדרי". מדובר בקבוצות של גברים צעירים, לבושים לרוב בתלבושות בולגריות מסורתיות, העוברים מבית לבית שרים שירי חג המולד ומברכים כל בית. המזמורים, או "koledarski pesni", הם לרוב שירים עתיקים שהועברו לאורך דורות ונועדו להביא בריאות, שגשוג ואושר למשפחות בהן הם מבקרים. הקולדרי מתחילים את הסיבובים שלהם אחרי חצות בערב חג המולד וממשיכים עד אור הבוקר ביום חג המולד. הם מתוגמלים בדרך כלל באוכל, יין ומתנות קטנות ונוכחותם נחשבת לכבוד גדול ומקור למזל טוב.
חג המולד, או "קולדה", הוא זמן של שמחה וחגיגות. הצום נשבר והמשפחות מתאספות ליהנות מארוחה מפנקת הכוללת מגוון בשרים כמו חזיר, עוף או כבש וגם מאפים ומתוקים. נהוג להגיש מאכלים מסורתיים כמו "banitsa" (מאפה העשוי משכבות של בצק פילו וגבינה) ו- "sarmi" (עלי כרוב ממולאים בבשר ואורז).
שירותי הכנסייה ממלאים תפקיד מרכזי בחגיגות חג המולד, כאשר בולגרים רבים משתתפים בליטורגיה של חצות בערב חג המולד או בטקס הבוקר ביום חג המולד. פעמוני הכנסייה מצלצלים והמאמינים מתאספים כדי לחגוג את הולדתו של ישו בתפילות, מזמורים והתייחדות.
בשנים האחרונות חוותה בולגריה עלייה במסורות חג המולד בסגנון מערבי, במיוחד באזורים עירוניים. עצי חג המולד, סנטה קלאוס והחלפת מתנות הפכו נפוצים יותר, במיוחד בקרב הדורות הצעירים. עם זאת, פרקטיקות מודרניות אלו משתלבות לעתים קרובות בצורה חלקה עם המנהגים הישנים והמסורתיים יותר ויוצרות עונת חגים ייחודית בולגרית. בערים כמו סופיה, פלובדיב וורנה מתקיימים שווקי חג המולד, קונצרטים וחגיגות ציבוריות המוסיפים לאווירה החגיגית. הרחובות מעוטרים באורות, וריח של "gluhwein" (יין חם) ו- "kurabiiki" (עוגיות חג מולד בולגריות מסורתיות) ממלא את האוויר.
